בפרשת השבוע פרשת תצווה שמו של משה רבינו לא מופיע בכל הפרשה. אגב, זוהי הפרשה היחידה בתורה בה שמו של משה רבינו אינו מופיע. הקדוש ברוך הוא פונה למשה במילים "ואתה תצווה" או "ואתה הקרב אליך" או "ואתה תדבר אל כל חכמי לב" .
נשאלת השאלה מדוע ? מדוע בכל התורה כולה פונה ה' אל משה במילים "וידבר ה' אל משה לאמור" או במילים "ויאמר ה' אל משה" ? במה השתנתה פרשתנו מכל פרשיות התורה?
למעשה, כאשר ביקש ה' להשמיד את ישראל מיד לאחר חטא העגל, עמד משה לפני הקדוש ברוך הוא התחנן והתפלל על עם ישראל שיסלח להם. כשראה שה' ביקש ממנו להשמיד את ישראל ולהוציא ממשה רבינו בעצמו עם חדש, אמר משה לפניו :
"ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת" (פרק מ"ג פסוק ל"ב)
אומנם , ה' בסופו של דבר סלח לעם ישראל בזכות תפילתו ותחנוניו של משה רבינו , אך מכיוון שיצא הדבר מפיו של הצדיק "קללת חכם אפילו על סתם היא מתקיימת"
לכן, בפרשתנו לא מוזכר שמו של משה רבינו . המעניין היא שלעולם פרשת תצווה נופלת בשבוע שבוא נולד ונפטר משה רבינו. יום הולדתו ופטירתו של משה רבינו הגואל הראשון שהוציאנו ממצרים הוא ב ז' אדר . חז"ל מלמדים אותנו שהמן הרשע שהפיל פור הוא הגורל החליט שהחודש הטוב ביותר לחסל את ישראל הוא בחודש אדר מפני שמשה רבינו מנהיגם וגואלם של ישראל נפטר בחודש זה וחישב שגורלם ומזלם של ישראל יורד ביותר בחודש זה. אלא שהמן לא ידע שמשה רבינו גם נולד בחודש אדר ושמזל הלידה חשוב יותר מיום הפטירה ומזלם של ישראל גובר בחודש זה ביותר. ואף שנראה כאילו צרה באה וכיום הפטירה גובר מזל לדתו של הגואל יותר ומתהפכת צרתם לישועה ולגאולה.
מייד לאחר חטא העגל אמר ה' למשה:
"ראיתי את-העם הזה, והנה עם-קשה-ערף הוא. י ועתה הניחה לי, ויחר-אפי בהם ואכלם; ואעשה אותך, לגוי גדול. יא ויחל משה, את-פני ה' אלקיו; ויאמר, למה יהוה יחרה אפך בעמך, אשר הוצאת מארץ מצרים, בכח גדול וביד חזקה. יב למה יאמרו מצרים לאמר, ברעה הוציאם להרג אתם בהרים, ולכלתם, מעל פני האדמה; שוב מחרון אפך, והנחם על-הרעה לעמך. יג זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך, אשר נשבעת להם בך, ותדבר אלהם, ארבה את-זרעכם ככוכבי השמים; וכל-הארץ הזאת אשר אמרתי, אתן לזרעכם, ונחלו, לעלם. יד וינחם, ה" על-הרעה, אשר דבר לעשות לעמו." (שמות לב ט'-י"ב)
"כשראה משה לאחר חטא העגל שביקש ה' להשמיד את ישראל ולעשותו לגוי גדול ולהוציא ממשה עם חדשה , אמר לפניו: ועתה, אם-תשא חטאתם; ואם-אין–מחני נא, מספרך אשר כתבת. לג ויאמר יהוה, אל-משה: מי אשר חטא-לי, אמחנו מספרי. לד ועתה לך נחה את-העם, אל אשר-דברתי לך–הנה מלאכי, ילך לפניך; וביום פקדי, ופקדתי עלהם חטאתם."
(שמות פרק לב פסוק לב)
אכן, לאחר שסלח ה' לישראל אמר הקדוש ברוך הוא למשה שהוא ישלח מלאך ה' שיוביל את ישראל ויכניסם לארץ המובטחת שהבטיח לאבותינו ואילו ה' בעצמו לא ילך אתנו כדי שהוא לא יכעס עלינו על חטאותינו וישמידנו.
אבל משה רבינו סרב בכל תוקף ואמר לפניו:
"ויאמר: פני ילכו, והנחתי לך. טו ויאמר, אליו: אם-אין פניך הלכים, אל-תעלנו מזה. טז ובמה יודע אפוא, כי-מצאתי חן בעיניך אני ועמך–הלוא, בלכתך עמנו; ונפלינו, אני ועמך, מכל-העם, אשר על-פני האדמה." (שמות פרק ל"ג פסוק ט"ו)
ובמילים אחרות , אמר משה לפני ה' בשום פנים ואופן איננו מסכימים שתשלח מלאך במקומך או שאתה סולח לנו ואתה בה אתנו או שתשאיר אותנו פה ואל תעלה אותנו לארץ המובטחת!
הרי במה אני אדע שמצאתי חן בעיניך גם אני וגם העם הזה אם תבוא אתנו"
כמוכן, משה מוסיף לבקש שה' ילך עם עם ישראל ורק עם עם ישראל בלבד ולא עם אומות העולם ובזה נהיה אנחנו שונים ומופלים מכל העמים. ה' כמובן התרצה למשה רבינו סלח לעם ישראל ,עלה בעצמו עם עם ישראל ולא שלח מלאך ובסופו של דבר גם התרצה להיות רק עם עם ישראל ולא עם עוד עם אחר בהיסטוריה.
למעשה, כאן התחיל ה ונהפוך הוא הראשון בהיסטוריה. במקום השמדת עם ישראל ונטישתו על ידי אלוקים לאחר חטא העגל , ביקש הקדוש ברוך הוא לבנות לו משכן על מנת לשכון בתוך בני ישראל ולהיות איתם ורק איתם ולנצח.
כתב האור החיים הקדוש בפרשת ויחי שמשה הגואל הראשון הוא הגואל האחרון באחרית הימים מפני שהמתחיל במצווה אומרים לו גמור! משה רבינו גאל את אבותינו ממצרים בגאולה הראשונה והוא עתיד לגאול אותנו בגאולה האחרונה. והראה שבדרך שכתבה התורה בדרך רמז "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים"
(בראשית פרק מ"ט) הערך המספרי של המילה "שילה" = 345 כמוכן, הערך המספרי של משם "משה" = 345 . "ולוי" "קהת" "ע" ( מהמילה עמים) מרמזת על עמרם אבי משה "מים" (מהמילה עמים) "מ" מרמזת על ארבעים יום שעלה משה למרום, "י" מרמזת על עשרת הדברות שהוריד משה מהר סיני לבסוף, "מ" שניה (מהמילה עמים) פעם שנייה שעלה משה למרום לאחר שבירת הלוחות הראשונים.
יהי רצון, שנזכה להתגלות מלכות ה' בעולם ולביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן!
שבת שלום
מאת: הרב דניאל עשור