בימים לא פשוטים אילו בהם עם ישראל עובר משברים וגלים ותחושת חוסר הוודאות באשר לגורלנו בעתיד הקרוב ובוודאי בעתיד היותר רחוק תלוי לנו מנגד. בימים בהם חדשות לבקרים אנו שומעים על מאורעות ותרחישים עובדתיים סביבנו שבימים כתיקונם רק יד הדמיון הייתה יכולה להובילנו לשם. נזכר אני בשגרת הלשון של סבתי היקרה וצדקת חנינה נחמני ז"ל שבילדותי שמעתיה חוזרת ואומרת שוב ושוב "בני באחרית הימים אתה תראה מה שלא ראתה מעולם ותשמע מה שלא שמעתה מעולם" ! כמדומני שמעבר לכל הסימנים שהגמרא מביא בסוף מסכת סוטה על תקופת אחרית הימים ובמסכת סנהדרין בפרק חלק, מצטרפים דבריה של מרת סבתי להדהד בי ביום ובשעות הקטנות של הלילה חזיונה של מרת סבתי עולה מול עיני רוחי וכאילו ביקשו להעביר לי איתות ומסר החשוב ולומר "בני, אתה זוכר את דבריי? ובכן, הגיעה העת עליה דברתי ועדיין רק החלה" ? בעת הזו צריכים אנו להתחזק באמונה ובטחון בה' ולהאיר סביבנו לכל אותם שעוד לא זכו להמיר את החששות והפחדים שהם חווים ביום יום באמונה ובטחון אמיתיים. ממש זה לצד זה חיים אנשים שחווים חווית חיים שונה לחלוטין מאותם שעליהם אומר הנביא : "בבקר תאמר מי יתנני ערב ובערב תאמר מי יתנני בוקר והייתה אך משוגע ממראה עיניך" למעשה, כל המאורעות הללו שעוברים אותנו בימים אילו נצפו מראש וכבר הכינו אותנו גם אבותינו וגם כל כתבי הקודש כולם בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה שיגיעו ימים מעין אילו בהם סוף סוף יתחילו מאורעות אחרית הימים לרוץ בקצב מסחרר ויאיצו את חבלי הלידה ואת צירי הגאולה שבפתח. בפרשתנו פרשת צו ישנם פסוקים מעוררים אשר מכוונים אותנו גם עתה בדורנו על מנת להפנים את מקור כוחו הרוחני של עמינו ומה ה' מבקש מאיתנו עתה בדורינו על מנת להיגאל במהרה בימינו וברחמים. במספר פסוקים בפרשה מוזכר המושג "אש המזבח" כך למשל בפסוקים:
"צו את אהרון ואת בניו לאמר זאת תורת העלה היא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו" (ויקרא פרק ו פסוק ב')
"והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה.." ובהמשך הפסוק הבא מייד אחריו "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" (ויקרא פרק ו פסוקים ה', ו')
ידוע לנו שצורתו של המקדש מקבילה למבנה של גוף האדם ובהקבלה והסימטריה הזו יוצא שמזבח הנחושת מקביל לליבו של האדם ועליו אמרה התורה "והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה". מזבח הנחושת שהיה מזבח שתכליתו היא הקרבת קורבנות במקדש היה בעזרת הכוהנים מחוץ להיכל וגם במשכן היה המזבח מחוץ לאוהל מועד בחצר המשכן. האש האלוקית שהייתה יורדת מן השמים בדמות אריה על המזבח על מנת לאכול את הקורבנות מלמדת אותנו שגם ליבנו שלנו צריך שתשרה בו האש האלוקית תמיד כל הלילה כלומר בכל זמן חשכת הגלות אהבת ה' ויראתו צריכה למלא את חללי הלב אם נשכיל להתגבר כמו האריה בגבורה על היצרים האפלים שמנסים כל העת לצנן את האמונה היוקדת ואת אהבת השם ויראתו שבליבנו ולהבעיר בו אש זרה על מנת לסלק את האלוקות מקרבנו. כל מה שהשם מבקש מאיתנו הוא עבודת הלב כמאמר חז"ל: "הקדוש ברוך הוא ליבם של ישראל" או "רחמנא ליבה בעי" וכלשון הפסוק : "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". בימים אילו בהם רבים הם האנשים הנמצאים בבידוד בשל הסכנה, בימים בהם בתי המדרש סגורים ואנשים סגורים בביתם ואינם יכולים להתפלל במניין, שומה עלינו לזכור כי לא את "מצוות אנשים מלומדה" אלוקים מבקש אלא את עבודת הלב האמיתית.
הגמרא במסכת ברכות מביא את הדעות השונות ודנה תפילות כנגד מה תקנום ? האם כנגד האבות או כנגד הקורבנות ולמעשה מבחינתנו אילו ואילו דברי אלוקים. שגור היה מאמר חז"ל בפיו של הרה"ג הרב עובדיה יוסף זצ"ל בדרשותיו לומר על הפסוק בפרשה :
"זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים: אשר צוה ה' את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם…"(ויקרא פרק ח' פסוק לז,לח)
"זאת התורה" הכוונה שבזמננו שאין משכן ואין בית מקדש, לימוד התורה הקדושה כאשר אנו יושבים ולומדים נחשב כאילו הקרבנו את כל הקורבנות כולם" וכאילו הקרבנו גם עולה וגם מנחה וגם חטאת גם אשם וגם מילואים וזבח השלמים.
לכאורה, היה עלינו לשאול מדוע? הרי לימוד התורה איננו אמור להיות מקביל למזבח הנחושת שכן מזבח הנחושת מקביל ללב ? ואילו לימוד התורה צריך להיות מקביל לארון הברית המונח בקודש הקודשים פנימה מפני שבו מונחים גם הלוחות השניים וגם שברי הלוחות הראשונים ? והיינו צריכים לומר שלימוד התורה מקביל למוח שבראש ? ומה עניין לימוד התורה אצל מזבח הנחושת בו מוקרבים קורבנות? התשובה לכך היא שהתורה נקראת "ספר העדות" וארון הברית אף הוא נקרא "ארון העדות" המילה "עדות" והמילה "דעת" הן אותיות מתחלפות ועל נתינת התורה בסיני נאמר :
"אתה הוראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד" מפני שרק על ידי ה"דעת" שהיא לימוד התורה שהיא "דעת אלוקים" ניתן להשיב אל הלב שנאמר: "וידעת היום והשיבות אל לבבך" ! נמצאנו למדים, שעל מנת לכבוש את הליבנו בגבורה ולהוריד את האש האלוקית שנראתה על המזבח בדמות אריה המסמל את הגבורה ובכך לקיים את הציווי "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך" או את מצוות "מה השם אלוקיך דורש מעמך כי אם ליראה" במלואם , ראשית צריכים אנו לדעת את השם כמאמר הפסוק "וידעת היום והשיבות אל לבבך" הפסוק מקדים את הדעת רק כך את ההשבה אל הלב מפני שזהו הסדר ורק כך ניתן באמת להשיב אל הלב ולעובדו בלבב שלם. בלב ישנם שני חללים בהם שוכנים היצר הטוב בימין ואילו היצר הרע בשמאל , אך כאשר הלב מלא גם באהבה השם וגם ביראתו, הוא מלא בכל שני חלליו וממילא אין כלל מקום לשום אש זרה להיכנס שם. חז"ל מלמדים אותנו שהתורה היא כמו הראש ואילו התפילה היא כמו הגוף אבל הם אינם יכולים לעלות למעלה לעולמות עליונים ולפעול את פעולתם ללא כנפיים, האהבה והיראה הם שתי כנפיים שבלעדיהם התורה והתפילה אינם יכולים לעלות למעלה לעולמות העליונים לפעול את פעולתם כלל.
לכן, כאשר אנו סגורים בבתים נדע שהשם מבקש אותנו "בו עמי בחדריך" תתבודד מעט בנך ובין קונך, כנס פנימה לתוך חדרי ליבך, בודד את עצמך מחיצוניות העולם ומהרעש הסביבתי והחיצוני של העולם הגשמי הרגעי והחולף שמתרחש סביבך "באו חשבון" שאל את עצמך באמת היכן אני בעבודת השם ? האם אני עובד את השם מתוך "עומקא דליבא" ? או שמה חלילה בדרך טבע והרגל כמצוות אנשים מלומדה" השם מבקש מאיתנו להפסיק את העבודה שנמצאת במצב אוטומט ולסובב את הכפתור למצב של קשר וחיבור אמתים בלב. זוהי העת להתעורר ולהצית את אש האמונה בליבנו ובלב בסובבים אותנו מפני שהגענו לימים שבהם כמאמרם ז"ל : "אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים ואין הדבר תלוי אלא בתשובה" !
ובאמת , שלא רק בלימוד התורה צריך להתחזק אלא גם בתפילה מפני שהיא היא כנגד הקורבנות והיא הנשק האמיתי של עם ישראל ושל מלך המשיח היא צעקת הלב וכיסופיו : כמו שכתב רבי נחמן מברסלב בתחילת ספרו ליקוטי מוהר"ן :
"כי עיקר כלי זינו של משיח הוא תפילה שהיא בחינת חוטם, כמו שכתוב: "תפילתי אחתום לך: ומשם עיקר חיותו וכל מלחמתו שיעשה וכל הכבישות שיכבוש הכל משם, כמו שכתוב : והריחו ביראת השם (ישעיהו יא) שזה בחינת חוטם, וזה עיקר כלי מלחמתו , כמו שכתוב: "בחרבי ובקשתי" ופרש רש"י : תפילה ובקשה כמו שכתוב "כי לא בקשתי אבטח… בחינת תהילתי אחטם לך" (עכ"ד)
לכן, נתחזק כולנו דווקא בעת הזאת כל אחד בביתו בלימוד התורה ובתפילה כל אחד עם בני ביתו בעבודה תמה מעומק ליבנו ובתשובה שלמה כדי שנהיה ראויים לישועת השם באמת.
נתפלל כולנו שיפקוד השם אותנו מהרה ונזכה כולנו לראות בישועת ה' ברחמים בדורנו זה
כמאמר הפסוק : "עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע".
שבת שלום
מאת: דניאל עשור