Appels à contributionsBibliographies/LiensCommunautés AfricainesCoopération Israel-AfriqueDossiers accessible à tousFiches biographiques

פרשת בהר בחקותי

פרשת השבוע בהר- בחוקותי שתי פרשיות מחוברות נרצה לבדוק את הקשר בין הפרשיות ואת המסר הרלוונטי שהן מעבירות לנו היום לדורינו אנו. הפסוק הראשון בפרשה הראשונה פרשת בהר הינו הפסוק הבא:
"וידבר ה' אל-משה, בהר סיני לאמר".(בהר פרק כ"ה פסוק א')
על פסוק זה מסביר רש"י :
"בהר סיני : מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני. אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודיקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. (כך היא שנויה בתורת כהנים)
"ונראה לי (מוסיף רש"י ואומר ) שכך פרושה לפי שלא מצינו שמיטת קרקעות שנשנית בערבות מואב במשנה תורה (כלומר בספר דברים) למדנו (מכך בהכרח ) שכללותיה ופרטותיה כולן נאמרו מסיני. ובא הכתוב ולמד כאן על כל דבור שנדבר למשה שמסיני היו כולם, כללותיהן ודקדוקיהן, וחזרו ונשנו בערבות מואב." עכ"ד
נשאלת השאלה מניין למד רש"י ומניין למדו בתורת כהנים שעצם המצוות עצמן נאמרו בסיני? הרי כל הלימוד הוא רק לגבי כללותיהן ופרטיהן של המצוות כולן הוכשו לכללותיה ופרטותיה של מצוות שמיטה אך עצם המצווה בכללותה היא זו שהייתה צריכה להילמד לפני כללותיהן ופרטותיהן של המצוות?
הלו כך היה לו לומר : מה מצוות שמיטה מהר סיני כך גם כל יתר המצוות מהר סיני , מדוע דילגו תורת כהנים ורש"י על לימוד זה וקפצו ללמוד על כללותיהן ופרטיהן ודיקדוקיהן של המצוות ממצוות שמיטה ואילו עצם המצוות כולם בעצמן היה ברור להם שהם ניתנו מסיני ? ומה הראייה לזה? התשובה היא שהפסוק האחרות של פרשת בחוקותי הוא הוא המשלים את התמונה לפסוק הראשון של פרשת בהר .
הפסוק האחרון בפסוק מפורש מלמד אותנו שהמצוות כולם ניתנו בהר סיני ולכן כל שנותר לשאול הוא מה משמעות ההדגשה בתחילת פרשת בהר האומרת "בהר סיני" . ראו פסוק אחרון בפרשת בחוקותי :
"אלה המצות, אשר צוה ה' את-משה–אל-בני ישראל בהר סיני".(בחקותי פרק כ"ז פסוק ל"ד)
נמצאנו למדים, ששתי הפרשיות הצמודות הללו בהר בחוקותי מלמדות האחת על מצוות שמיטה מהר סיני ואילו פרשת בחוקותי מלמדת מפורש בפסוק האחרון בפרשה שכל המצוות ניתנו בהר סיני ושגם מסמיכות הפרשיות ניתן להוסיף ולהוכיח את דברי התורת כהנים ודברי רש"י שמידותיהן שוות ואחר שמוכח שכול המצוות מסיני כל שנותר ללמוד הוא על כללותיהן פרטותיהן ודקדוקיהן משמיטה לשאר המצוות מפני שעצם המצוות עצמן כבר פירש הכתוב ואין כל צורך ללמוד זאת ממצוות שמיטה כפי שראינו בפסוק האחרון של פרשת בחוקותי.
מדוע חשוב ללמוד זאת ? משום שמעמד הר סיני הינו מעמד ההתגלות הניסית והמופקעת מכל טבע ולכן המצוות כולן גם מצוות השמיטה וגם כל שאר המצוות הינן בגדר נס שמעל הטבע. מכיוון שהברית בין אלוקים ואדם , בין בורא לנברא נעשה במעמד הר סיני דרך עם ישראל בלבד באופן בלעדי וייחודי ואין עוד קשר בין המין האנושי ובין אלוקים בשום מקום אחר ובשום עם אחר. כיצד ניתן ללמוד זאת מפרשיותינו? ובכן, מצוות שמיטה איננה מצווה טבעית היא באה ללמד אותנו שארץ ישראל שלא כמו שאר הארצות איננה שייכת לשום אדם ולשום בן תמותה מלבד ה' .
שנאמר :
"והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי."
(פרשת בהר פרק כ"ה פסוק כ"ג)
לכן, היות שארץ ישראל שייכת רק לאלוקים , היא איננה ארץ שבה שולטים החוקים הטבעיים באופן בלעדי אלא היא ארץ הנבואה , ארץ הקודש ולכן, הארץ צריכה לשבות בשנת השמיטה "שבת הארץ" כי אלוקים ברא את השמים ואת הארץ בשישה ימים ונח ביום השביעי ומנוחת הארץ מהווה עדות לאמונת חידוש העולם בשישה ימים וינח ביום השביעי.
לכאורה, היה אפשר למצוא פתרונות יצירתיים בדרך טבע להשבית את הקרקע אם כל העניין היה טבעי רק לצורך מנוחת הקרקע בלי להשבית אותה שנה שלמה בשנה השביעית. לכאורה היה אפשר לחלק את השדה לשבעה חלקים וכל שנה חלק אחד לא היינו עובדים בו את האדמה לא חורשים ולא זורעים וגם לא קוצרים. כך, במחזוריות של שבע שנים השדה כולה הייתה נחה בכל שנה שביעית אחרת של השדה.
כמוכן, יהיה אפשר למצוא פתרון טבעי אחר והוא שבכל שנה נכניס למחסן  אחד חלקי שש מהיבול למשמרת וכך בשנה השביעית יהיה לנו שש ששיות מהיבול שהם תבואה לשנה שלמה ובכלל לא היינו נזקקים לנס שרוצה ה' לעשות לנו בשנה השישית כפי שהבטיח בתורה שבשנה השישית הוא יתן לנו פי שלוש יבול גם עבור השנה השישית וגם עבור השנה השביעית וגם עבור השנה השמינית שבא נשוב לעבוד את הקרקע עד שנקצור ממנה יבול? מדוע איפה עושה ה' לנו נס כזה אם אפשר אחרת בדרך טבע? התשובה היא שאלוקים רצה ללמד אותנו אמונה ובטחון שלא בדרך הטבע דווקא במצוות שמיטה "כי לי כל הארץ" !
כך ממש יש להכיש לשאר המצוות שבפרשה כמו למשל מצוות עבד עיברי . עם ישראל איננו כמו כל העמים אי אפשר לעבוד בעבד עברי כמו בעבד כנעני כי עם ישראל אינם שייכים לאף בן אנוש לאף בן תמותה הם שייכים רק לה' :
"וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד: כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבוד עמך: ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב: כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד: לא תרדה בו בפרך ויראת מאלוהיך: ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגויים אשר סביבותיכם מהם תקנו עבד ואמה….והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך."(פרשת בהר פרק כה פסוקים ל"ט-מ"ז)
אנו רואים שגם הארץ וגם עם ישראל אפילו נמכר לעבד בגנבתו או בעניותו שניהם משתחררים ביובל ושניהם יוצאים לחופשי בשנת השמיטה ודיניהם שווים. שניהם נמכרים לפי מספר שנות העבודה או שנות תבואה מפני שהם אינם נמכרים לצמיתות כי גם ארץ הקודש וגם עם הקודש אינם דומים לעמים האחרים או לארצות האחרות שאינן נוהגות מצוות שביעית שמיטה ויובל.
לכן, בהלכה הוקשו עבדים לקרקעות ודיניהם נלמדים זה מזה בגלל הצד השווה שבכללות ובפרטי ובדקדוקי דיניהם. בדורנו דורו של משיח בעזרת ה' , נלמד שארץ ישראל היא מקום מוגן בה עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה, ארץ מושגחת בהשגחה עליונה ובציון תהיה הפליטה מכל חבלי משיח של אחרית הימים. כמוכן, אומר המדרש "אומר הקדוש ברוך הוא :כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא למענכם" (ילקוט שמעוני)
וכי מה יש לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אם לא את עם הקודש ? הלו ידוע ש"אין מלך בלא עם"  וכי "שמו נקרא עלינו ואף שוכן בקרבנו" ואם חלילה אין עם ישראל לא תושג מטרת הבריאה וכיצד יהיה אלוקים למלך אם עם אין לו ? ומה חלילה יאמרו הגויים מבלי יכולת ה' ? ומה יהא על שמו הגדול? וכיצד יתקיים "והתגדלתי והתקדשתי לעיני כל העמים" ? ומי יש לו לקדוש ברוך הוא עם נאמן לו חוץ מאיתנו? לכן, אמרה תורה "בהם תעבודו"!
לכן, נבטח כולנו בה' אלוקינו שבעזרת ה' כבר בדרינו זה במהרה יבוא משיחו ויושיענו ונזכה כולנו לאורו ולגאולה שלמה לשמיטה וליובל ולצאת העבדים לחופשי ממעגל העבדות מתחת שלטון העמים ומתחת שלטון הערב רב, אמן!
שבת שלום
מאת: דניאל עשור
No Comments Yet

Leave a Reply

Your email address will not be published.