גרים עם בעלי תשובה

ידוע שכמה מרבותינו הקדושים היו גרים או בני גרים או בעלי תשובה. כגון שמעיה ואבטליון רבותם של הילל ושמאי. ורבי עקיבא ורבי מאיר ואונקלוס ועוד. גם הנביא עובדיה ע״ה היה גר צדק, גם רות שהיא הייתה אם המלכות שממנה באים דוד ושלמה, הייתה גיורת.

בספר ליקוטי מוהר״ן של רבי נחמן זיע״א מרבה לדבר על גרים ובעלי תשובה בלשון אחד, שמביא אותם לרוב ביחד כמושג ורעיון אחד, שהוא הגדלת כבוד ה׳. שעל ידי גרים ובעלי תשובה ורחוקים שמתקרבים לקדושה, מתרבה כבוד השם בעולם.

פירוש כי גרים ובעלי תשובה מרחיבים את גבולות הקדושה וכובשים את היצר הרע שנמצא במקומם.

לכן גרים ובעלי תשובה הם בחינה אחת.

ומהם לומדים גם הצדיקים מה זה לחזור בתשובה, ומה זה לקבל על עצמו אמונת ה׳ ולהשליך את כל השאר, כמו שעשה אברהם אברהם אבינו ע״ה.

כי תשובה וקבלת האמונה כולם צריכים, ואפילו הצדיקים צריכים תשובה ואמונה. ועל פי דברי רביז״ל בליקו״מ זה נעשה על ידי הגרים והבעלי תשובה, שמתגיירים או חוזרים בתשובה. כי א״א לעולם בלי שיתרחבו גבולות הקדושה, כי זה כל תכלית הבריאה ״וידע כל פעול כי אתה פעלתו״. וזה אי אפשר בלי גרים ובעלי תשובה. על כן ראה מה השם עשה. רבי עקיבא הוא שקיבץ לראשונה את סדרי המשניות. רבי מאיר הוא תנא קמא. אונקלוס הוא שתירגם את התורה. בזה הראה השם שאי אפשר להם לצדיקים בלי הבעלי תשובה או הגרים. ורבי עקיבא הגדול מכולם היה גם בעל תשובה, וגם בן גרים. וכי יש צדיק עד היום שאינו תלוי בלימוד תורת רבם של כל ישראל קדוש ה׳ רבי עקיבא בן יוסף הי״ד זלה״ה זיע״א. שהוא היה רבו של אור עולם משיח ה׳ שממנו קיבלנו את ספר הזהר, הרשב״י הקדוש המאיר לעולם כולו עד ביאת גואל צדק וגם לאחר כן.

אם כן, בואו נתבונן על גודל יקר נפלאות תמים דעים הליכות אלי מלכי בקדש, שיש בעולמו צדיקים וגרים עם בעלי תשובה, מה רב חסדו אשר גמל לאנושות כולה. לומר לכולם יש תקוה, ולא יתייאשו אלא יתחזקו, ולא יבושו מן המלעיגים שרוצים לקרר אותם. באמור להם אתה אינך שומר מצוות מלידה, או אפילו אינך יהודי מלידה, ואיך תעיז לשבת בין טהורים יותר ממך וכו׳. ולא השגיחו אונקלוס ורבי עקיבא ושמיעה ואבטליון בכל הדיבורים האלה של בעלי ישיבות שהיו בזמנם, והבינו שהוא נסיון מאת ה׳ שצריכים להתגבר עליו, כל אחד באשר הוא שם.

ובסוף נעשו צדיקים עמודי עולם. כי להיות גר או בעל תשובה, צריך לעמוד בפני כל הלחצים האלו, הן הלחץ של הסביבה החילונית הן הלחץ של הסביבה הדתית, כל סביבה עם הלחצים והתחרות שלה. וגם צריך תמיד לזכור לדון לכף זכות את שניהם. החילונים שמא אינם יודעים, והדתיים שמא אינם זוכרים. אם האדם יכול רק להגיע לדון כך, לכף זכות, אז יעבור הכל בשלום. כי אז ידע שזה הכל נסיון עשוי דווקא בשבילו.

והנה כל נסיון שבעולם הוא כדי שעל ידו, יקנה האדם מידת הסבלנות. כי רק על ידי הסבלנות יזכה לאמונה שהכל כאשר לכל, מאת הבורא ית׳ לטובה.

ובעלי תשובה וגרים, הם המשל לכל שאר הציבור, לקנות מידת סבלנות ואמונה אמיתיים, ולא רק בדמיון אלא בנסיון. כי גרים ובעלי תשובה בודאי עברו בזיונות. ויצטרכו לשתוק ולידום ולא להשיב. לא רק בזיונות מהסביבה, אלא גם מעצמם, בזכרם את עונותיהם וכו׳, וצריכים להתחזק יום יום לעבודת השם מחדש. והם משל לכל הקהילה, שיקחו מהם דוגמא, לחזור בתשובה, וגם לקבל עליהם אמונת ה׳ כמו גר שמתגייר היום. ועל כן בתפילת שמונה עשרה אנו מתפללים ״על הצדיקים ועל החסידים ועל גרי הצדק וכו״ שגרי הצדק, הם בכלל הברכה ששם ה׳ בעם ישראל עם הבעלי תשובה. כי התכלית הוא הגדלת כבוד ה׳ בעולם, וזה נעשה דווקא על ידי שיהיו בישראל גרים עם בעלי תשובה כנז׳ בדברי רביז״ל.